מילון מונחים

מילון מונחים
מילון מונחים
מכלול הגורמים הפועלים באזור או תחום מסוים, או סביב מוצר/שירות, ומתאפיינים באינטראקציה, שיתוף פעולה והפריה הדדית. בתחום ההיי-טק הכוונה היא לסטארטאפים, משקיעים, נותני שירות וכו'.
תהליך במסגרתו משקיע/מלווה בודק את החברה המועמדת להשקעה/מימון בעזרת חוב, על מנת להעריך את הכדאיות ולהקטין את הסיכון. התהליך עשוי לכלול בחינה חשבונאית, משפטית, טכנולוגית, זיהוי מגמות עתידיות בפעילות החברה וכן זיהוי הזדמנויות וסיכונים עסקיים.
שילוב של המילים 'האק' ומרתון. אירוע שבו מתכנסים מתכנתים, מפתחים, מנהלי פרויקטים, אנשי מוצר, מעצבים ואנשי תוכן, על מנת לעבוד ביחד ובמקביל על פרויקט טכנולוגי בנושא מסוים. האקתונים יכולים להימשך יום אחד או מספר ימים, ולעיתים מסתיימים בתחרות. במקרים רבים התוכנה שמפותחת במסגרת ההאקתון היא חופשית לשימוש, שכפול, הפצה או התאמה על ידי כלל המשתמשים.
יחס פיננסי המצביע על יכולת ההתמודדות של החברה עם משברים בטווח הקצר. נמדד כהפרש בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות בחברה.
מונח חשבונאי המייצג את חלקם של הבעלים במימון החברה, בצירוף רווחים (או בניכוי הפסדים) שנצברו במהלך פעילות החברה. נהוג לחלקו להון מניות, קרנות הון ועודפים. בעולם ההשקעות הכוונה היא להשקעה במניות החברה, בניגוד להעמדת חוב.
אב-טיפוס של המיזם, שמטרתו לבדוק האם לרעיון מסוים יש פוטנציאל ליישום או מימוש.
הנפקה ציבורית היא פעולה שבה חברה פרטית מציעה לראשונה את מניותיה למכירה לציבור. בדרך כלל חברה תצא להנפקה כאשר היא זקוקה להון למטרות התרחבות. כדי לבצע את מכירת המניות לציבור על החברה להוציא תשקיף, בד בבד עם קבלת כללי דיווח חשבונאיים מחמירים, מתוך הבנה שיש צורך בשקיפות גבוהה אל מול הציבור, שצריך את כל המידע לשם ניתוח כדאיות ההשקעה. הנפקה ראשונית נעשית בד”כ בליווי חברת חיתום, המגייסת את הכסף ההתחלתי.
מסמך משפטי שבו הצדדים מתחייבים לשמור בסודיות כל מידע שיוגדר כסודי או רגיש, ויועבר בין הצדדים במסגרת ההתקשרות. הסכם זה יכול להיות רלוונטי לצד אחד או לשני הצדדים, והוא נחתם לפני בדיקת הנאותות.
שווי החברה שהוערך לצורך השקעה. הערכת שווי נקבעת בהסכמה בין המשקיע לחברה, כשמדובר בשווי החברה לפני הכסף שהושקע.
חברה שהיא חלק מתיק ההשקעות של משקיע כמו קרן הון סיכון. 
חברת סטארט-אפ מוצלחת במיוחד ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר.
סביבת עבודה משותפת, המאפשרת ליזמים, עצמאים וסטארטאפים לשכור מרחב פיזי בחלל משותף, על בסיס שעתי, יומי או חודשי. סביבה כזו לרוב מייצרת נטוורקינג, שיתופי פעולה והפרייה הדדית בין החברים. מתחמי עבודה משותפים קיימים כיום בכל רחבי הארץ, ולעיתים אף ניתן למצוא בהם הרצאות רלוונטיות ופעילויות נוספות. 
בישראל הכוונה לחממות הפזורות ברחבי הארץ, עובדות תחת כללי רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) ומופעלות על ידי זכיינים שנבחרים לתקופה קצובה בהליך של מכרז. החממה היא גוף עסקי המאפשר ליזמים בשלבים ההתחלתיים (Seed) להקים סטארט-אפ, המפתח מוצר המבוסס על טכנולוגיה חדשה שנמצאת בשלבי מחקר ופיתוח. כל זאת לזמן קצוב וידוע מראש. בחממה היזמים נהנים מסביבת עבודה, סיוע, ליווי, קשרים עסקיים ומימון, הניתנים תמורת חלק מהבעלות על החברה. החממה מוקמת בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות, ועל כל השקעה שהחממה מבצעת מתווספת השקעה של רשות החדשנות.
מספר המניות (או הנכסים) שיקבל משקיע כתוצאה ממימוש של אופציה אחת (1:1).
אקסלרטורים מציעים ליזמים תוכנית לפרק זמן קבוע מראש, במטרה להגביר בצורה משמעותית את קצב ההתקדמות של הסטארט-אפ. במסגרת התוכנית, היזמים נהנים מחלל עבודה, ליווי של מנטורים, גישה למשקיעים אופציונליים והדרכות מקצועיות. לרוב, כל מחזור של התוכנית מסתיים ב-Demo Day, אירוע בו היזמים מציגים את הסטארט-אפ בפני משקיעים.
מסמך שמשקיע מגיש לחברה שבה הוא מעוניין להשקיע. במסמך יפורטו תנאי ההשקעה העיקריים במסגרתם הוא מוכן להשקיע בחברה (בדר"כ לאחר ה-Due Diligence). לאחר החתימה על המסמך הראשוני, הצדדים יכינו את ה-(Share Purchase Agreement (SPA, שישמש כחוזה מחייב.
משקיע פרטי המעניק מימון לסטארטאפים הנמצאים בדרך כלל בשלבים הראשונים (Seed או Pre-Seed), תמורת מניות בחברה.
גוף המשקיע בסטארט-אפ מסיבות אסטרטגיות מעבר לרווח הפיננסי, למטרות כמו צמיחה עתידית, גישה לטכנולוגיה ייחודית וכו'. משקיע כזה מביא עמו ערך מוסף לחברה, לא רק במובן הפיננסי, וביכולתו להאיץ את קצב ההתקדמות של המיזם.
גוף המשקיע בסטארט-אפ מסיבות כלכליות, כלומר על מנת לקבל תשואה פיננסית גבוהה על ההון בהתאם לרמת הסיכון הצפויה של החברה.
בדרך כלל סבב גיוס ראשון, במסגרתו היזמים יכולים להציג תוכנית עסקית ובה תיאור המוצר של החברה, תוך הוכחת היתכנות ראשונית לרווח כלכלי. השלב הזה מאופיין בסיכון כלכלי רב, אך התשואה בהתאם. בשלב הזה החברה בדרך כלל תגייס על בסיס רעיון ראשוני ומצגת, וללא מוצר.
סבב הגיוס המשמעותי הראשון של החברה. כחלק מסבב זה תכוון החברה להשקעה מצד קרנות הון סיכון. בשלב זה, קרנות הון הסיכון מצפות לראות התקדמות במוצר והגעה לשלב ה-MVP וה-POC הראשוני.
סבב ההשקעה השני בחברה, המתרחש כשהחברה כבר השיגה יעדים ראשוניים משמעותיים. בשלב זה, הצפי הוא שלחברה יהיו לקוחות משלמים.
סבב גיוס שלישי בחיי החברה. בשלב זה מדובר בחברה בוגרת הזקוקה למימון נוסף על מנת להתקדם ולהתרחב. כמו כן, לחברה יש לקוחות משלמים, היא נמצאת בצמיחה מהירה ושואפת למעבר לרווחיות.
זכויות יוצרים הנוגעים לרעיון, יצירה או נכס בלתי מוחשי כפי שמוגדר בחוק, כגון תוכנה או טכנולוגיה.
הקצב (חודשי או שנתי) שבו חברה מסיימת את המשאבים ההוניים שגייסה ממשקיעים. מדד זה מהווה גם כלי לניבוי סיכויי ההישרדות של החברה והוא מסייע לתכנן נכון את מחזורי גיוס הכספים. בתחילת הדרך, חברה ממוצעת תרשום עלייה בקצב שריפת המזומנים, שיקטן ויתאזן ככל שהמכירות יגדלו.
קרן פרטית המאוגדת כשותפות מוגבלת ומגייסת כספים ממשקיעים פרטיים ומוסדיים. הקרן משקיעה הון במיזמים עם רמת סיכון גבוהה, מתוך ציפייה לתשואה גבוהה. קרנות כאלו פועלות במגוון תחומים בהיי-טק, כגון סייבר, FinTech וקלינטק, והן ממוקדות במיזמים טכנולוגיים בכל השלבים. לכן, סכומי ההשקעה משתנים בהתאם לשלב שהקרן משקיעה בו.
קרן המאוגדת כשותפות מוגבלת ומגייסת כספים ממשקיעים פרטיים ומוסדיים. משקיעה בחברות בוגרות בעלות פוטנציאל ל-IPO או אקזיט עתידי. בהשוואה ל-VC, משקיע ה-PE הוא לרוב בעל אסטרטגיה לשליטה בחברה בוגרת, בעלת מוצר/שירות והכנסות. בחלק מהמקרים, PE ישקיעו בחברות ציבוריות כדי לקחת שליטה, לייעל את החברה ולמכור אותה לאחר כמה שנים.
חברה בוגרת הנמצאת בשלבי גדילה משמעותיים, קיבלה מימון בסבבי גיוס קודמים ובעלת הכנסות משמעותיות וצמיחה בהכנסות. לרוב מדובר בחברות שגייסו שני סבבי הון ומעלה.
השלבים המוקדמים במחזור החיים של סטארט-אפ, במסגרתו מפתחים את המוצר הראשוני, בונים צוות עובדים ומתחילים לפעול על פי תוכנית עסקית. בשלב זה מגייסים את סבב ה-Seed, Pre-Seed וסבב A.
מסמך המתאר את יעדי החברה, וכולל בדרך כלל את חזון החברה, תוכנית אסטרטגית, ניתוח שוק, מודל עסקי, מטרות, תקציב החברה לשנים הבאות ודרכי פעולה. כמו כן, המסמך מציין גם את הרקע של חברי הצוות.
מופיע בתחילת התוכנית העסקית, ומציג את התקציר שלה במטרה לעורר עניין ראשוני בקרב משקיעים פוטנציאליים.
מסמך בן עמוד אחד, המתאר בקצרה את כל הנתונים החשובים ביחס לחברה וערוך בצורה גרפית. מטרתו לתת למשקיע את מירב הנתונים בעמוד אחד.
תהליך שיווקי אינטנסיבי ומאורגן, במסגרתו חברה מציגה את עצמה בפני משקיעים ומנסה לשכנע אותם להשקיע בה.
מדד כלכלי להערכת כדאיות ההשקעה, המאפשר גם להשוות בין חלופות השקעה שונות. נהוג לחשב אותו באמצעות היחס בין רווחי החברה לעלות ההשקעה בה.
סבב גיוס טרום ראשוני, המתבצע לפני גיוס ה Seed - ולרוב גם לפני שנבחנה לעומק ההיתכנות הכלכלית של המוצר.
מפגשים ייעודים ליזמים, הניתנים לרוב בחינם וכוללים תכנים מקצועיים בנושאי יזמות וטכנולוגיה. מפגשים אלו מהווים הזדמנות ליצירת קשרים וצבירת ידע. מקור השם מגיע מחברת Meetup, רשת חברתית שהוקמה ב- 2002 ופועלת בתחום האירועים.
הוכחה להיתכנות עסקית, קרי גרסה "רזה" של המוצר, הכוללת את מינימום הפיצ'רים ההכרחיים על מנת לצאת לשוק ולהשיג מטרות עסקיות ראשוניות. כל זאת במאמץ המינימלי ובזמן הקצר ביותר.
מדדי ביצוע מרכזיים לבחינת חברות ואומדן הביצועים שלהן.
גורמים המהווים מקור להון הראשוני הדרוש לפעילות החברה, שלעיתים קרובות מגיע מחברים וקרובי משפחה. לרוב מדובר בסכומי כסף קטנים הניתנים לחברה כהלוואת בעלים.
נאום המציג בקצרה את המהות הטכנולוגית והעסקית של סטארט-אפ. הרעיון מאחורי המונח הוא שנאום טוב יאפשר ליזם, הנכנס למעלית ביחד עם משקיע, להציג את הרעיון בצורה חדה, תמציתית ומדויקת עד שהמשקיע יגיע לקומה שלו.
מתייחס לתוכנית האסטרטגית של החברה או המשקיע למימוש ההשקעה. הדרכים העיקריות למימוש הן מכירה או הנפקה בבורסה.
כלל העסקאות, ההזדמנויות והצעות ההשקעה העומדות בפני גוף השקעות.
שלב ההקמה של סטארט-אפ הפועל במימון עצמי בלבד.