מסלול הצמיחה: מה זו חממה טכנולוגית ומי צריך את זה בכלל?
להקים סטארט-אפ זה סיפור מורכב וארוך והרבה יזמים מגדירים את החוויה הזו כ"רכבת הרים", לא פחות. אולם, לא פעם הדיון סביב הנושא מתחיל ונגמר בשאלת גיוס ההון. כמובן שזה רלוונטי לדיון ואפילו קריטי, אבל סיכויי ההצלחה של סטארטאפים תלויים בגורמים רבים שאינם רק פיננסיים, למשל ההון האנושי, משאב הזמן, ההיבט המשפטי, היכולת לחבור למשקיעים ולמנטורים או ליצור שיתופי פעולה וכו'.
כך, לעיתים קרובות יזמים מצליחים לעבור את מחסום ה"איך להקים סטארט-אפ", אך במהירה נתקלים במכשולים כאלה ואחרים, שמקשים עליהם לפתח את המוצר ולהגיע לשלב גיוס הון. איך אפשר לצלוח את האתגרים הללו ולהגיע לבשלות המינימלית המתבקשת לגיוס הון ראשוני? אחת מהאפשרויות העומדות בפני יזמים מתחילים היא להצטרף לחממה טכנולוגית.
אז למה לי חממה עכשיו?
חממה טכנולוגית לסטארטאפים (OCS Funded Incubator) זו מסגרת מובנית שמציעה ליזמים סביבה תומכת לפיתוח. בישראל הכוונה לחממות הפזורות ברחבי הארץ, מוקמות כגוף עסקי, עובדות תחת כללי רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) ומופעלות על ידי זכיינים שנבחרים לתקופת זיכיון של 8 שנים ובהליך של מכרז.
זו כמובן ההגדרה היבשה של חממה טכנולוגית, אבל מה זה אומר בתכל'ס עבור היזם עצמו? ובכן, חממה טכנולוגית מאפשרת ליזמים בשלבים ההתחלתיים (Seed) להתרכז במשימה אחת - להקים סטארט-אפ. כמובן שהכול מתחיל ברעיון טוב, אבל האתגרים האינטלקטואליים והמנטליים שיזמים עוברים בדרך גדולים הרבה יותר. בהתאם לכך, בחממה היזמים נהנים מסביבת עבודה, תשתיות, הנחיה טכנולוגית ועסקית, ייעוץ משפטי, חיבור לשותפים, משקיעים ולקוחות פוטנציאליים, וכמובן – מימון. כל זאת בתמורה לנתח מהבעלות על החברה.
יתרון נוסף הוא הניסיון שמביאה איתה רשות החדשנות - דוגמה אחת לחברה שבתחילת דרכה קיבלה מימון מהמדען הראשי היא Waze, וכולנו יודעים איפה זה נגמר (ספויילר: במגה אקזיט לגוגל).
במהלך התוכנית, היזמים מחויבים להוכיח היתכנות טכנולוגית ושיווקית. זאת על ידי בניית תוכנית עסקית יציבה ופיתוח אב טיפוס של המוצר, או גרסת בטא פועלת. המטרה היא כמובן ברורה: להכין את היזמים המתחילים לקראת השלב הבא והמשמעותי בחיי החברה – גיוס הון משמעותי, גיוס לקוחות או מציאת שותפים אסטרטגיים.
המדינה לוקחת על עצמה את הסיכון
על פי אתר רשות החדשנות, המטרה של חממה טכנולוגית היא לתמוך ביזמים שיש להם רעיון טכנולוגי חדשני, נמצאים בשלב התחלתי של מחקר ופיתוח ומתקשים בגיוס הון פרטי. לוואקום הזה בדיוק נכנסת החממה, והמדינה בפרט, שמפחיתה עבור היזמים את הסיכונים שבמיזם כזה ומסייעת להם להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית (לרשימת החממות הטכנולוגיות של רשות החדשנות לחצו כאן).
על כל השקעה בסטארט-אפ שהחממה מבצעת מתווספת השקעה גם של הרשות. כך, היזמים מקבלים מרשות החדשנות מענק בשיעור של 85% מהתקציב המאושר (ועד לתקרת תקציב של 3.5 מיליון שקל) לתקופת פעילות של עד שנתיים, והחממה משלימה מימון בשיעור של 15% מהתקציב המאושר בתמורה לעד 50% ממניות החברה.
פועל יוצא מכך הוא שהיזם נפרד מאחוזי בעלות על החברה, אבל לא נדרשת מצדו שום השקעה כספית. ברגע שיש למיזם הכנסות היזם מתחיל להחזיר את הכסף שקיבל מהמדינה, בתנאים נוחים (החזר וריבית). אם אין הכנסות, אין החזר.
למעשה, המדינה היא זו שלוקחת על עצמה את הסיכון כחלק מהחזון שלה לקדם את המחקר והפיתוח בתעשייה הישראלית. שגיא דגן, שמנהל את זירת החברות בצמיחה ברשות החדשנות, הסביר זאת היטב, במסגרת פאנל שערך פועלים היי-טק: "אם אנחנו לא הולכים לסיכון גבוה זה אומר שלא עשינו את מה שהמדינה צריכה לעשות".
במקרה של הצלחה, התשואה כמובן גבוהה עבור כל הצדדים המעורבים (בהתאם לרמת הסיכון הגבוהה מלכתחילה). באקזיט של Waze, לדוגמה, המדען הראשי קיבל כ-3 מיליון דולר בגין השקעה של כ-1 מיליון דולר. לא רע.
מתי אקלסטור ומתי חממה?
אם כך, מה למעשה ההבדל בין אקסלרטור (תוכנית האצה) לבין חממה טכנולוגית ולמי מתאימים המסלולים השונים? ובכן, בואו נעשה רגע סדר. בקצרה, אקסלרטור זה תוכנית לסטארטאפים, ובה יזמים נהנים מחלל עבודה (לרוב משותף), לצד ייעוץ מקצועי, חשיפה תקשורתית, ליווי וגישה למשקיעים. לעיתים מעורבת בתוכנית גם השקעה פיננסית, אבל לא בהכרח ובכל מקרה לא מדובר בסכומים גדולים.
משך התוכנית באקסלרטור קצר הרבה יותר בהשוואה לחממה, ובסופה מתקיים ה-Demo Day, במסגרתו היזמים מציגים את המוצר שלהם בפני משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון.
אקסלרטור לא בא במקום חממה. למעשה, חממה יכולה להתאים גם ליזמים שכבר לקחו חלק בתוכנית האצה כזו או אחרת. שלב הפוסט-אקסלרטור, אם תרצו. זאת בשל העובדה שלא מעט פעמים, היזמים אומנם מצליחים להתקדם בפיתוח המוצר במסגרת האקסלרטור, אבל עדיין לא בשלים להשקעת Round A של קרן הון סיכון.
אז נכון, בחממה טכנולוגית היזם נאלץ לוותר על יותר אחוזים בהשוואה לתוכניות צמיחה אחרות, אבל הוא מקבל כסף בתחילת הדרך ונהנה משקט נפשי ובעיקר זמן להתמקד בפיתוח המיזם. וזה, כמובן, יתרון לא מבוטל ושלב הכרחי במסלול להצלחה.