העתידנית סופי הקפורד: "אנחנו רק בתחילתה של מהפכת הביג דאטה"
לסופי הקפורד יש את אחת המשרות המגניבות בעולם. היא עתידנית, וחלק מרכזי מהתפקיד שלה הוא "להסתובב בעולם ולהיפגש עם אנשים מוזרים", כלשונה. הקפורד לא מגזימה; את מרבית הזמן שלה היא מעבירה במפגשים עם אנשים שבונים דברים ועם בכירים בחברות גדולות ברחבי העולם, בניסיון להבין את הממשק הנפיץ בין טכנולוגיה וחברה והמיזוג בין האדם והמכונה. זאת לצד היותה מייסדת ומנכ"לית חברת ה-AI והדאטה 1715 Labs.
"כולם אוהבים מאוד לדבר על מהפכת הביג דאטה, אבל אנחנו ממש בהתחלה של המהפכה הזו", היא אומרת. "בעתיד – כשנסתכל על התקופה הנוכחית, נצחק מכך שקראנו לכמות הדאטה שיוצרה באותה תקופה 'ביג דאטה'". סופי אמרה את הדברים הללו במסגרת הרצאה שנתנה באירוע למוזמנים בלבד, אותו ערך פועלים היי-טק בכנס ה-Journey.
לדבריה, גל ענק של אינפורמציה מתקרב אלינו וכלכלה חדשה צפויה לקום בעקבות כך. "כל המהפכה הזו מפחידה ומרגשת כאחד", היא ציינה. "אני אופטימית באופן כללי, אבל יש שאלות ענקיות שחייבים לשאול עכשיו".
מכונת זמן מבוססת דאטה
ההרצאה של הקפורד עסקה ב"דאטה, חיישנים וסופר-אינטליג'נס", מושג המתייחס לאינטליגנציה שהיא גבוהה יותר מהאינטליגנציה האנושית, ושהיא חלק ממציאות שבה המחשבים יהיו חכמים יותר מהאנשים הכי מבריקים שיש. "ביג דאטה לא מתייחס רק ל'יותר מידע' אלא לסוגים שונים של מידע. תהיה הרבה יותר אינפורמציה שנצטרך להקשיב לה ויהיו מחשבים קטנטנים שיוטמעו בסביבה שלנו ויסתכלו עלינו, יקשיבו לנו ויקטלגו אותנו ואת ההתנהגות שלנו. זה כמובן יהיה שנוי מאוד במחלוקת".
הקפורד נתנה כדוגמה את הלוויינים, שבעבר שידרו טלוויזיה וכיום מעוצבים מחדש על מנת שיוכלו לצפות בנו בזמן אמת - סוג של CCTV (טלוויזיה במעגל סגור), אבל עם מוח. "חברות כדוגמת Orbital Insight, לדוגמה, מנתחות כמויות אדירות של תמונות ברזולוציה גבוהה המצולמות מלוויינים, ואז מעבדות את המידע הזה לכדי תובנות כלכליות", ציינה הקפורד. כך, למשל, ניתן לעקוב אחר החוזק של המגזר הקמעונאי בארה"ב, על ידי חישוב מספר המכוניות החונות במגרשי החניה של חנות מסוימת, ועל בסיס המידע הזה להעריך את ההכנסות היומיות או השבועיות שלה. "בעתיד הלא רחוק אפשר יהיה לחזות את התמ"ג של מדינה מסוימת על בסיס מעקב אחר ספינות והערכת היקף הייבוא של אותה מדינה", היא הוסיפה.
טכנולוגיית זיהוי פנים היא צד משמעותי נוסף בכל הסיפור של ביג דאטה. "סין, לדוגמה, מאוד מתקדמת בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים, שיכולות לזהות התנהגות, אנשים ועצמים. כך, לדוגמה, נעשה שימוש בטכנולוגיה כזו בבית ספר בסין, על מנת לראות האם התלמידים הקשיבו בשיעור והאם הם שמחים או עצובים", היא מספרת. זאת לצד האופציה לשלם באמצעות חיוך (Smile to Pay) בחנויות ברחבי המדינה או המשקפיים החכמים, שהמשטרה הסינית מרכיבה ובאמצעותם היא סורקת את כל מי שבסביבה ויכולה לזהות אותו תוך שניות ספורות. "זה מזכיר קצת את הסרט 'דוח מיוחד' ואפילו את '1984' של אורוול", היא אומרת. "אנחנו בקלות יכולים להגיע לשם אם לא נהיה זהירים".
את המכוניות האוטונומיות היא מכנה "פלטפורמה לאיסוף דאטה על גלגלים. המצלמות שברכבים הללו מצלמות לא רק את מי שבתוך הרכב אלא גם את כל מי שמסביב ומה שמסביב. בעתיד, אם נעשה חיפוש בגוגל על תשתית ברחוב מסוים, נקבל תוצאות גם מפלטפורמות מידע כאלה".
לדבריה, "כל פלטפורמות המידע הללו ייצרו ארכיון מידע עצום; סוג של מכונת זמן, שתאפשר לנו לברר מה קרה בשכונה מסוימת בתל-אביב, ואז לראות מה קרה בעבר שהוביל למצב הנוכחי של היום, וכמובן לנסות לחזות גם מה יקרה. הרבה מאוד עסקים יישבו על התובנה הזו של מכונת זמן", היא מעריכה.
יש כמובן מגבלות ובעיות בטכנולוגיה הזו. "ביג דאטה זה אנשים, לא רק מספרים גנריים. מה יקרה כשהאמת שלי לא תהיה דומה לאמת של המכונה? דברים כאלה קרו ויקרו", היא אומרת. כך, למשל, מערכות זיהוי חכמות כאלו סרקו ציור מפורסם של אדואר מאנה בשם "אולימפיה" וזיהו אותו בטעות כבוריטו (המאכל המקסיקני). "איך אפשר שמכונות כאלה יקבלו החלטות על החיים שלנו כשהן מסוגלות לעשות טעות כזו?".
לדבריה, "זה מאוד עוצמתי שהפנים שלנו יהיו הדרכון, הארנק ואפילו האליבי שלנו, וגם יאפשרו לנו גישה לשירותים כגון חינוך, בנקים וכיו"ב. לכן, זה חשוב מאוד שהאמת שלי והאמת של המכונות הללו תהיה זהה, וכרגע אנחנו עדיין לא שם".
נגזרת נוספת של כמויות המידע זה שאלת העיבוד והאחסון. "אנחנו נצטרך מחשבים עם מעבדים מיוחדים ל-AI, שיהיו חזקים הרבה יותר על מנת שיוכלו לעבד את כל הדאטה הזו. גם אחסון זה משהו שנצטרך לקחת בחשבון".
זה רק אני והסוכן הדיגיטלי שלי
הקפורד הוסיפה כי השלב הבא במהפכת הדאטה זה סוכנים דיגיטליים שיהיו הגרסה המתוחכמת יותר של העוזרות הדיגיטליות, כגון סירי או אלקסה, וייצגו אותנו בספירה הדיגיטלית. "כבר היום לאלגוריתמים יש מודל שלנו, שמורכב מהחיפושים והפעילות הדיגיטלית שלנו, ושעל בסיסו מציעים לנו פרסומות ומוצרים. ככל שהמודל הזה יהיה יותר מדויק, אנחנו נשלח את האווטאר הדיגיטלי שלנו לעשות עבורנו יותר ויותר דברים מבלי שנצטרך לפקח עליו".
כך, למשל, נוכל לבקש ממנו לצפות בכל סרטי נטפליקס עבורנו, ולהמליץ לנו על הסרט שהכי יקלע לטעמנו, ללכת במקומנו לראיונות עבודה ולסנן רק את המשרות שמתאימות לנו ושאנחנו מתאימים אליהן, לתת לנו תובנות פיננסיות בהתאם להתנהגות שלנו ואפילו ללכת לדייטים וירטואליים ולחזור עם הרשימה של אלה שהכי מתאימים לנו. "הם יידעו מה אנחנו רוצים וצריכים לפנינו, ויעדכנו אותנו על כך", היא אומרת. "הם יוכלו לחיות מאות אלפי גרסאות חיים עבורנו, ולבחור את הטובה ביותר".
גם בהיבט הזה עולות תהיות ואתגרים רבים. "אם אתם מותג גדול, אז למי תחליטו לפרסם – לאווטאר או לאדם האמיתי? ומי הבעלים של הזהות האווטארית שלנו מלבד אנחנו?", היא מסבירה. אבל השאלה הגדולה ביותר, לדידה, היא האם זה אומר שנחיה לנצח. "מה המשמעות שיש לנו זהות דיגיטלית שיכולה להמשיך לחיות גם אחרי שנמות?", היא סיכמה.
לסופי הקפורד יש את אחת המשרות המגניבות בעולם. היא עתידנית, וחלק מרכזי מהתפקיד שלה הוא "להסתובב בעולם ולהיפגש עם אנשים מוזרים", כלשונה. הקפורד לא מגזימה; את מרבית הזמן שלה היא מעבירה במפגשים עם אנשים שבונים דברים ועם בכירים בחברות גדולות ברחבי העולם, בניסיון להבין את הממשק הנפיץ בין טכנולוגיה וחברה והמיזוג בין האדם והמכונה. זאת לצד היותה מייסדת ומנכ"לית חברת ה-AI והדאטה 1715 Labs.
"כולם אוהבים מאוד לדבר על מהפכת הביג דאטה, אבל אנחנו ממש בהתחלה של המהפכה הזו", היא אומרת. "בעתיד – כשנסתכל על התקופה הנוכחית, נצחק מכך שקראנו לכמות הדאטה שיוצרה באותה תקופה 'ביג דאטה'". סופי אמרה את הדברים הללו במסגרת הרצאה שנתנה באירוע למוזמנים בלבד, אותו ערך פועלים היי-טק בכנס ה-Journey.
לדבריה, גל ענק של אינפורמציה מתקרב אלינו וכלכלה חדשה צפויה לקום בעקבות כך. "כל המהפכה הזו מפחידה ומרגשת כאחד", היא ציינה. "אני אופטימית באופן כללי, אבל יש שאלות ענקיות שחייבים לשאול עכשיו".
מכונת זמן מבוססת דאטה
ההרצאה של הקפורד עסקה ב"דאטה, חיישנים וסופר-אינטליג'נס", מושג המתייחס לאינטליגנציה שהיא גבוהה יותר מהאינטליגנציה האנושית, ושהיא חלק ממציאות שבה המחשבים יהיו חכמים יותר מהאנשים הכי מבריקים שיש. "ביג דאטה לא מתייחס רק ל'יותר מידע' אלא לסוגים שונים של מידע. תהיה הרבה יותר אינפורמציה שנצטרך להקשיב לה ויהיו מחשבים קטנטנים שיוטמעו בסביבה שלנו ויסתכלו עלינו, יקשיבו לנו ויקטלגו אותנו ואת ההתנהגות שלנו. זה כמובן יהיה שנוי מאוד במחלוקת".
הקפורד נתנה כדוגמה את הלוויינים, שבעבר שידרו טלוויזיה וכיום מעוצבים מחדש על מנת שיוכלו לצפות בנו בזמן אמת - סוג של CCTV (טלוויזיה במעגל סגור), אבל עם מוח. "חברות כדוגמת Orbital Insight, לדוגמה, מנתחות כמויות אדירות של תמונות ברזולוציה גבוהה המצולמות מלוויינים, ואז מעבדות את המידע הזה לכדי תובנות כלכליות", ציינה הקפורד. כך, למשל, ניתן לעקוב אחר החוזק של המגזר הקמעונאי בארה"ב, על ידי חישוב מספר המכוניות החונות במגרשי החניה של חנות מסוימת, ועל בסיס המידע הזה להעריך את ההכנסות היומיות או השבועיות שלה. "בעתיד הלא רחוק אפשר יהיה לחזות את התמ"ג של מדינה מסוימת על בסיס מעקב אחר ספינות והערכת היקף הייבוא של אותה מדינה", היא הוסיפה.
טכנולוגיית זיהוי פנים היא צד משמעותי נוסף בכל הסיפור של ביג דאטה. "סין, לדוגמה, מאוד מתקדמת בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים, שיכולות לזהות התנהגות, אנשים ועצמים. כך, לדוגמה, נעשה שימוש בטכנולוגיה כזו בבית ספר בסין, על מנת לראות האם התלמידים הקשיבו בשיעור והאם הם שמחים או עצובים", היא מספרת. זאת לצד האופציה לשלם באמצעות חיוך (Smile to Pay) בחנויות ברחבי המדינה או המשקפיים החכמים, שהמשטרה הסינית מרכיבה ובאמצעותם היא סורקת את כל מי שבסביבה ויכולה לזהות אותו תוך שניות ספורות. "זה מזכיר קצת את הסרט 'דוח מיוחד' ואפילו את '1984' של אורוול", היא אומרת. "אנחנו בקלות יכולים להגיע לשם אם לא נהיה זהירים".
את המכוניות האוטונומיות היא מכנה "פלטפורמה לאיסוף דאטה על גלגלים. המצלמות שברכבים הללו מצלמות לא רק את מי שבתוך הרכב אלא גם את כל מי שמסביב ומה שמסביב. בעתיד, אם נעשה חיפוש בגוגל על תשתית ברחוב מסוים, נקבל תוצאות גם מפלטפורמות מידע כאלה".
לדבריה, "כל פלטפורמות המידע הללו ייצרו ארכיון מידע עצום; סוג של מכונת זמן, שתאפשר לנו לברר מה קרה בשכונה מסוימת בתל-אביב, ואז לראות מה קרה בעבר שהוביל למצב הנוכחי של היום, וכמובן לנסות לחזות גם מה יקרה. הרבה מאוד עסקים יישבו על התובנה הזו של מכונת זמן", היא מעריכה.
יש כמובן מגבלות ובעיות בטכנולוגיה הזו. "ביג דאטה זה אנשים, לא רק מספרים גנריים. מה יקרה כשהאמת שלי לא תהיה דומה לאמת של המכונה? דברים כאלה קרו ויקרו", היא אומרת. כך, למשל, מערכות זיהוי חכמות כאלו סרקו ציור מפורסם של אדואר מאנה בשם "אולימפיה" וזיהו אותו בטעות כבוריטו (המאכל המקסיקני). "איך אפשר שמכונות כאלה יקבלו החלטות על החיים שלנו כשהן מסוגלות לעשות טעות כזו?".
לדבריה, "זה מאוד עוצמתי שהפנים שלנו יהיו הדרכון, הארנק ואפילו האליבי שלנו, וגם יאפשרו לנו גישה לשירותים כגון חינוך, בנקים וכיו"ב. לכן, זה חשוב מאוד שהאמת שלי והאמת של המכונות הללו תהיה זהה, וכרגע אנחנו עדיין לא שם".
נגזרת נוספת של כמויות המידע זה שאלת העיבוד והאחסון. "אנחנו נצטרך מחשבים עם מעבדים מיוחדים ל-AI, שיהיו חזקים הרבה יותר על מנת שיוכלו לעבד את כל הדאטה הזו. גם אחסון זה משהו שנצטרך לקחת בחשבון".
זה רק אני והסוכן הדיגיטלי שלי
הקפורד הוסיפה כי השלב הבא במהפכת הדאטה זה סוכנים דיגיטליים שיהיו הגרסה המתוחכמת יותר של העוזרות הדיגיטליות, כגון סירי או אלקסה, וייצגו אותנו בספירה הדיגיטלית. "כבר היום לאלגוריתמים יש מודל שלנו, שמורכב מהחיפושים והפעילות הדיגיטלית שלנו, ושעל בסיסו מציעים לנו פרסומות ומוצרים. ככל שהמודל הזה יהיה יותר מדויק, אנחנו נשלח את האווטאר הדיגיטלי שלנו לעשות עבורנו יותר ויותר דברים מבלי שנצטרך לפקח עליו".
כך, למשל, נוכל לבקש ממנו לצפות בכל סרטי נטפליקס עבורנו, ולהמליץ לנו על הסרט שהכי יקלע לטעמנו, ללכת במקומנו לראיונות עבודה ולסנן רק את המשרות שמתאימות לנו ושאנחנו מתאימים אליהן, לתת לנו תובנות פיננסיות בהתאם להתנהגות שלנו ואפילו ללכת לדייטים וירטואליים ולחזור עם הרשימה של אלה שהכי מתאימים לנו. "הם יידעו מה אנחנו רוצים וצריכים לפנינו, ויעדכנו אותנו על כך", היא אומרת. "הם יוכלו לחיות מאות אלפי גרסאות חיים עבורנו, ולבחור את הטובה ביותר".
גם בהיבט הזה עולות תהיות ואתגרים רבים. "אם אתם מותג גדול, אז למי תחליטו לפרסם – לאווטאר או לאדם האמיתי? ומי הבעלים של הזהות האווטארית שלנו מלבד אנחנו?", היא מסבירה. אבל השאלה הגדולה ביותר, לדידה, היא האם זה אומר שנחיה לנצח. "מה המשמעות שיש לנו זהות דיגיטלית שיכולה להמשיך לחיות גם אחרי שנמות?", היא סיכמה.