אקסלרטורים בישראל – תמונת מצב: איפה, כמה ולמה?

אקסלרטורים בישראל – תמונת מצב: איפה, כמה ולמה?
אקסלרטורים בישראל – תמונת מצב: איפה, כמה ולמה?
אקסלרטורים בישראל – תמונת מצב: איפה, כמה ולמה?

אקסלרטורים בישראל – תמונת מצב: איפה, כמה ולמה?

לכל מי שחי את האקו-סיסטם היזמי נדמה שאקסלרטורים היו פה מאז ומעולם, אבל האמת היא שתוכניות האצה הפכו לחלק מהנוף המקומי רק בשנים האחרונות. כיום פועלים בישראל למעלה מ-300 אקסלרטורים בישראל, הפזורים ברחבי הארץ ומציעים מסגרת תומכת לסטארטאפים בתחילת דרכם.

בגדול, אקסלרטורים מציעים ליזמים תכנית לפרק זמן קבוע מראש, במסגרתה היזמים נהנים מחלל עבודה, ליווי והכוונה של מנטורים, גישה למשקיעים אופציונליים, ייעוץ טכני ומשפטי, חשיפה תקשורתית והדרכות מקצועיות. כל מחזור של התוכנית מסתיים ב-Demo Day, אירוע בו היזמים מציגים את הסטארט-אפ בפני משקיעים.

אקסלרטור מכונה גם מאיץ סטארטאפים, ולא בכדי. מדובר בתוכנית שנמשכת כ-3 עד 4 חודשים, ומסייעת ליזמים להגביר את קצב ההתקדמות של הסטארט-אפ שלהם ולקדם אותו לשלב האבולוציוני הבא. זו הסיבה המרכזית שתוכניות כאלה מתאימות בעיקר (אבל לא רק!) לחברות סטארט-אפ בשלבי ה-Pre-Seed או ה-Seed, כשעוד אין בהכרח הוכחה להיתכנות עסקית (MVP). כך, יזמים יכולים לבחור בתוכנית האצה על מנת להתקדם בפיתוח המוצר, לפתח את הצד העסקי שלו, או כל דבר אחר שיקדם את המיזם לכדי בשלות ויציאה לשוק.

מבחינת המטרה, כל תוכניות ההאצה הן אותו הדבר, קרי הו מסייעות להאצת תהליכים וקידום המיזם, אולם בפועל יש סוגים רבים של אקסלרטורים. אלו נבדלים זה מזה בכל הנוגע לתנאים שהם מציעים ליזמים, מה הם דורשים מהם בתמורה, תחום הפעילות ומה היתרון היחסי והערך המוסף שיש להם בהשוואה לאחרים.

מפת האקסלרטורים בישראל / מתוך: Investable Solutions

איפה נמצאת נקודת ההזנק?

איך אפשר לקבל מידע על התנאים והערך המוסף של האקסלרטורים השונים שקיימים בישראל? מקום טוב להתחיל בו הוא אתר "אקסלרטורים ישראל", שמטרתו לחבר בין יזמים ויזמות לבין תוכניות האצה, בצורה שקופה ופשוטה. כך, ניתן לבצע חיפוש קל באתר על פי הקריטריונים שחשובים לכם, ולקבל את כל המידע הדרוש, כגון תקציר שמפרט מה כלול בתוכנית ההאצה המבוקשת (זמן, עלות, אחוזים), תחומי התמקדות ומועד התחלת התוכנית הבאה.

אולם, אם נשים רגע בצד את עניין התנאים שמציע כל אקסלרטור, או את השיקולים בבחירת האקסלרטור המתאים לסטארט-אפ שלכם, דרך טובה לעשות אבחנה בין התוכניות השונות היא לבדוק מי עומד מאחוריהן, כלומר מי הגוף שמפעיל את התוכנית, כדלקמן:

אקסלרטורים המופעלים על ידי קרנות הון סיכון ומונחים על פי שיקולים כלכליים. תוכניות האצה כאלה מאתרות מיזמים מעניינים, מספקות להם סביבה תומכת (שיכולה לכלול גם השקעה, אבל לא בהכרח) ומסייעות להם להגיע לשלב הבא. דוגמה טובה לכך היא תוכנית ההאצה The Junction של קרן F2 Capital (ספין-אאוט של קרן ג'נסיס).
אקסלרטורים המנוהלים על ידי חברות ענק פרטיות ופועלים על פי שיקולים תאגידיים. תוכניות האצה כאלה מספקות לסטארטאפים ליווי מקצועי, והם מצידם מטמיעים את הכלים הטכנולוגיים של החברה, ונהנים מהאפשרות להשתמש במשאבים הטכנולוגיים, בקשרים ובפריסה הגלובלית של החברה המפעילה. דוגמאות לכך הן תוכנית הסטארטאפים של אינטל – Intel Ingenuity Partner או תוכנית ההאצה של IBM – IBM Alpha Zone.
אקסלרטורים המנוהלים על ידי חברות פרטיות שמחפשות שיתופי פעולה או מעוניינות להיחשף לטכנולוגיות חדשות בתחומן, למשל מאיץ הסטארטאפים של אל-על – Cockpit, המתמקד בחברות הזנק בתחום התעופה והתיירות, או התוכנית של שטראוס – Alpha Strauss, שמקדמת מיזמים חדשניים בתחום המזון.
אקסלרטורים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים/ממשלתיים. תוכניות כאלה מציעות לסטארטאפים גישה למאגרי נתונים, ייעוץ מקצועי רלוונטי ואפשרות לבצע POC עם הגוף המפעיל. דוגמה טובה לכך היא HAC – מרכז היזמות הטכנולוגי של עיריית הרצליה, המפעיל אקסלרטור עירוני בתחום העיר החכמה, או MindCET, מייסודו של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הפונה לסטארטאפים בתחום ה-EdTech.
אקסלרטורים המנוהלים על ידי גופים פרטיים שלא למטרות רווח. תוכניות האצה כאלה פועלות על מנת לטפח את קהילת היזמים בארץ או פלח מסוים באוכלוסייה, למשל 8200 EISP – תוכנית היזמות של יוצאי 8200, שמאחוריה עומדת עמותת בוגרי 8200 (מלכ"ר), או Kamatech, הנמצאת בבעלות עמותת קמא-טק ופונה ליזמים חרדים.
והערה אחרונה אך לא פחות חשובה: בסקירה זו בחרנו להתמקד באקסלרטורים שפועלים בישראל, אבל אם אתם דווקא מתעניינים באחת מתוכניות ההאצה המובילות בעולם, כדאי לכם לבדוק מה הם מחפשים בסטארטאפים ישראליים.