גיוס הון לסטארט אפ: מה זו קרן הון סיכון ומתי כדאי לפנות לאחת כזו?

גיוס הון לסטארט אפ: מה זו קרן הון סיכון ומתי כדאי לפנות לאחת כזו?


בישראל פועלות לא מעט קרנות הון סיכון ישראליות, בהן JVP, פיטנגו, גלילות קפיטל ו-Aleph, לצד קרנות הון סיכון זרות, כגון בסמר או באטרי. אלו מהוות חלק בלתי נפרד מהאקו-סיסטם המקומי ככלל, ומתהליך גיוס משקיעים לסטארט-אפ בפרט. לכן, אם אתם מאמינים במיזם שלכם וביכולת שלו להצליח לטווח הארוך, כדאי שתכירו את מודל ההון סיכון של תעשיית ההיי-טק.

בגדול, קרן הון סיכון (Venture Capital) היא קרן פרטית, המגייסת הון ממשקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח, בנקים וכו'), ומשקיעה אותו בחברות הזנק ומיזמים טכנולוגיים המגלמים רמת סיכון גבוהה. זאת מתוך ציפייה להשיג תשואה גבוהה עבור המשקיעים.

בהיבט המשפטי, קרן הון סיכון מאוגדת בדרך כלל כשותפות מוגבלת (Limited Partnership), כשמבנה הקרן מבוסס על חברת ניהול (General Partners) ומשקיעים (Limited Partners). חברת הניהול, המורכבת מאנשים בעלי ניסיון והבנה בתחום, גובה דמי ניהול שנתיים וזכאית לקבל שיעור מסוים מרווחי הקרן. מכאן גם התמריץ שלה להצלחת הקרן. המשקיעים, לעומת זאת, מזרימים חלק מההון הפרטי שלהם לקרן, שמצידה משקיעה במיזמים מעניינים ובעלי פוטנציאל. בתמורה להשקעה בסטארט-אפ, אותם משקיעים לוקחים לעצמם אחוזים מההון של בעלי המיזמים הללו, בתקווה שיום אחד הם יניבו להם תשואה גבוהה יותר מסך ההשקעה.

מבנה של קרן הון סיכון, מתוך: Medium
מבנה של קרן הון סיכון, מתוך: Medium


מימון לסטארט-אפ: מתי, איפה ולמה?

בדרך כלל יש כמה סיבובי גיוס הון במחזור החיים של סטארט-אפ ממוצע, כשקרנות הון סיכון (VC) משקיעות בכל השלבים – החל מחברות Early Stage, דרך חברות שנמצאות בשלב הצמיחה (Growth Stage) ובכלה בחברות שכבר מוכנות ל-IPO. יחד עם זאת, קרנות שמתמקדות בשלב ה-Early Stage, נוטות להיכנס לתמונה החל מסבב גיוס Seed, קרי כשיש כבר היתכנות ראשונית למוצר. סכומי ההשקעה משתנים כמובן בהתאם לשלב שהקרן משקיעה בו, אבל הם נוטים להיות גבוהים יותר מהשקעות של אנג'לים (משקיעים פרטיים) או של חממות טכנולוגיות.

קרנות הון סיכון פועלות במגוון תחומים בהיי-טק, כגון סייבר, FinTech, מדעי החיים, IoT, קלינטק ועוד. אומנם, יש קרנות שמתמקדות רק בשלב מסוים או בתחום ספציפי, אולם יש קרנות שמשקיעות בכל השלבים ובכל התחומים. לכן, כשאתם מרגישים מוכנים לצאת לסבב גיוס כספים לסטארט-אפ, כדאי שתפנו רק לקרנות הון סיכון שרלוונטיות לתחום הפעילות שלכם ולשלב גיוס ההון שבו אתם נמצאים. אלמנט נוסף שכדאי לכם לבחון בהקשר זה הוא שיעור ההצלחה של השקעות עבר שביצעה הקרן בחברות מתחום הפעילות שלכם.

התרומה של קרנות הון סיכון לסטארטאפים לא מסתכמת כמובן רק בהיבט הפיננסי. כך, קרנות במקרים רבים מצטרפות לדירקטוריון החברה, לוקחות חלק פעיל בהחלטות מהותיות ומסייעות להוביל את הסטארט-אפ קדימה. בנוסף, קרנות יכולות לסייע ליזמים למצוא הון אנושי איכותי, לייעץ להם ברמת הפיתוח העסקי, להעניק מהידע והניסיון האישי והמקצועי ולעזור להם למצוא משקיעים לסטארט-אפ בגיוסי ההמשך של החברה.

השקעה בסטארט-אפ: כרוניקה ידועה מראש?

אורך חיים ממוצע של קרן הון סיכון נע בין 7 ל-10 שנים, כשהשקעות חדשות לרוב מתבצעות ב-4-5 השנים הראשונות של הקרן (המכונות גם "תקופת ההשקעה"). כשהחברות נמכרות, מתמזגות או לחילופין מונפקות בבורסה, הקרן מוכרת את ההשקעות שלה בחברות הללו ומחלקת את הכסף למשקיעים.

לצד קרנות הון סיכון קלאסיות, יש 2 מודלים נוספים של קרנות הון סיכון שיזמים צריכים להכיר:
  • קרנות הון סיכון תאגידיות (Corporate VC) – קרנות הון סיכון של חברות טכנולוגיות רב-לאומיות, שמבצעות השקעות אסטרטגיות בסטארטאפים, במטרה לחשוף את הארגון לטכנולוגיה, למודלים עסקיים חדשניים ולהון אנושי איכותי. קרנות הון סיכון תאגידיות מחפשות סטארטאפים עם פוטנציאל צמיחה גדול, הטומנות בחובן גם אפשרות לסינרגיה עם פעילות התאגיד או רכישה עתידית. בין הקרנות התאגידיות שפועלות בישראל נמצאות גם אינטל קפיטל, סמסונג ונצ'רס וקוואלקום ונצ'רס.
  • קרנות השקעה פרטיות (Private Equity – PE)– קרנות המשקיעות בחברות בוגרות בעלות פוטנציאל ל-IPO או אקזיט עתידי, ולעיתים אף רוכשות אותן בעצמן. בהשוואה ל-VC, משקיע ה-PE הוא לרוב בעל אסטרטגיה לשליטה בחברה בוגרת, בעלת מוצר/שירות והכנסות. בין קרנות ההשקעה הפרטיות הפועלות בישראל נמצאות פימי, פורטיסימו ו-ויולה פרייבט אקוויטי.