כותרת לתבניות תוכן או לעמוד מוצר
אקסלרטורים בישראל – תמונת מצב: איפה, כמה ולמה?
אקסלרטורים בישראל – תמונת מצב: איפה, כמה ולמה?
משקיעים לסטארט אפ: אנג'לים, שלב ה-Seed ומה שביניהם
תהליך גיוס הון לסטארט-אפ הוא ארוך, והוא יכול להסתיים כשהחברה עצמאית ורווחית (כחברה פרטית או כחברה ציבורית), כשהחברה נרכשת או כשהחברה נסגרת. אומנם, ההחלטה לצאת לסבב גיוס כסף לסטארט-אפ לא נמצאת תמיד על הפרק, אבל היא בהחלט משהו שצריך לחשוב עליו ולהתכונן אליו. בהתאם לכך, חלק ניכר מזמנו של מנכ"ל סטארט-אפ מוקדש לגיוס כספים.יש כמה שלבי גיוס הון לסטארט-אפ במחזור החיים של חברת הזנק ממוצעת, כשההון הראשוני לרוב מגיע ממשקיעים פרטיים, המכונים בתעשייה אנג'לים. אלו נכנסים בוואקום המימוני שנוצר בתחילת הדרך, כשההון האישי של היזמים כבר לא מספיק להמשך מימון הסטארט-אפ אך המיזם עדיין לא בשל מספיק בשביל לצאת לסבב גיוס ראשון מקרנות הון סיכון. בדרך כלל, גיוס מאנג'לים הוא הפעם הראשונה שהחברה פונה לגיוס הון חיצוני לחברה.
הכנפיים של תעשיית הסטארטאפים
אנג'ל הוא אדם פרטי בעל הון עצמי, שמשקיע כסף בסטארטאפים בתחילת הדרך תמורת אחוז מסוים מהבעלות על החברה (מניות). השקעה של אנג'לים יכולה להיות חד-פעמית, על מנת לתת למיזם את הדלק הראשוני שהוא זקוק לו, או השקעה מתמשכת שתספק את התמיכה הפיננסית הדרושה לחברת הזנק לאורך השלבים המוקדמים.
כמה מוקדמים? הכוונה היא בעיקר למיזמים בשלב ה-Pre-Seed, שבו יש לכם כבר רעיון לסטארט-אפ וצוות ראשוני של מקימי החברה, אבל המוצר עדיין בשלב התכנון והמודל העסקי עדיין בבנייה, או בשלב ה-Seed, שבו כבר התחלתם לפתח את המוצר וללמוד את השוק שבו אתם פועלים, אבל אין עדיין מוצר גמור או מודל עסקי, ולמעשה אין גם הכנסות; רק הוצאות. עם זאת, יש כמובן חברות הזנק שמצליחות להתקדם בקצב מהיר רק עם מימון עצמי, כך שהן מגייסות מאנג'לים כשיש להן כבר מוצר או הכנסות ראשוניות.
השקעה בשלבים ההתחלתיים נחשבת להשקעה עם סיכון גבוה ובתנאי אי-ודאות גבוהים – סביבת השקעה שנתפסת כלא אטרקטיבית בעיני קרנות הון סיכון. לוואקום הזה כאמור נכנסים האנג'לים, שבדרך כלל משקיעים סכומים של כמה עשרות או מאות אלפי דולרים (ועד מיליון דולר), בתמורה לאחוזים ניכרים מהמיזם (המשקפים את רמת הסיכון). במקרה והסטארט-אפ נכשל, חשוב לציין, כל ההשקעה של האנג'לים יורדת לטמיון.
הסיכון הגבוה הוא אחת הסיבות לכך שיש אנג'לים שנוטים לחבור למשקיעים פרטיים אחרים ולהקים ביחד קבוצת אנג'לים. אלו פועלים ביחד על מנת לאתר את המיזמים ששווה להשקיע בהם ולחלוק במידע, כשכל אחד מביא עימו את תחום ההתמחות וההבנה שלו. כך, למעשה, האנג'לים חולקים את הסיכון ביניהם, מבצעים ביחד את בדיקת הנאותות בחברה ופועלים במשותף למען הסטארט-אפ.
כמו כן, יש גם את המשקיעים הפרטיים המבוססים (המכונים סופר אנג'לים), שתומכים בסטארט-אפ בסיבוב הראשוני, משקיעים לעיתים גם סכומים הגבוהים ממיליון דולר וממשיכים לתמוך בחברה גם בסיבובים הבאים ובסכומים גדולים עוד יותר.
איך מוצאים משקיע פרטי שמתאים לכם?
בסצינת ההיי-טק המקומית פועלים הרבה אנג'לים, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות, אולם אם פעם, סצינת האנג'לים המקומית הייתה קצת פחות שקופה, כיום מי שמעורב בתעשייה כבר מכיר את רוב השמות, הרבה מכך הודות למסמך המשקיעים המתעדכן שהכין היזם והמשקיע אדן שוחט (מקרן הון הסיכון Aleph).
בכדי להגיע למשקיעים פרטיים, אתם צריכים רשת של קשרים, או בקיצור לעשות קצת נטוורקינג. קשר ישיר לאחד מהאנג'לים, או לפחות למישהו שהאנג'ל המבוקש סומך עליו ויכול לעשות את הקישור ביניכם, זה כמובן מצוין, אבל אם אתם עוד לא מעורים לגמרי בתעשייה, הדרך הטובה ביותר להשתלב בה היא ללכת לאירועים, מיט-אפים והקאתונים של סצינת הסטארטאפיסטים.
כימיה אישית היא כמובן דבר שאסור לזלזל בו, ואותה תוכלו לבחון רק לאחר שתיפגשו עם המשקיע בפועל, אולם על מנת לדעת לאילו משקיעים כדאי לכם לפנות, כדאי שתבדקו את הדברים הבאים:
היסטוריה – באילו חברות האנג'ל השקיע בעבר ומה רקורד ההצלחה שלו, קרי היכולת לזהות ולהשקיע בסטארטאפים שהצליחו
מומחיות – מהם התחומים בהם האנג'ל נוהג להשקיע והאם יש לו הבנה מיוחדת בהם
מספרים – מה גובה ההשקעה הממוצעת שלו ומה השיעור מהחברה שהוא לוקח בעבור כך
קשרים – האם האנג'ל מחובר למשקיעים פרטיים אחרים ומוערך בתעשייה
מוניטין – מה יש ליזמים שגייסו מהאנג'ל לומר עליו, למשל מידת המעורבות או התרומה שלו להתפתחות המיזם
כך או אחרת, חשוב שתעשו את שיעורי הבית המתבקשים, לפני שאתם יוצאים לסבב גיוס משקיעים לסטארט אפ שלכם, ותזכרו שאומנם אתם הם אלה שצריכים את הכסף של האנג'לים ולא ההפך, אבל הבחירה היא הדדית וחייבת להתאים לצרכים היזמיים שלכם מעל הכול.
איפה נמצאת נקודת ההזנק?
איך אפשר לקבל מידע על התנאים והערך המוסף של האקסלרטורים השונים שקיימים בישראל? מקום טוב להתחיל בו הוא אתר "אקסלרטורים ישראל", שמטרתו לחבר בין יזמים ויזמות לבין תוכניות האצה, בצורה שקופה ופשוטה. כך, ניתן לבצע חיפוש קל באתר על פי הקריטריונים שחשובים לכם, ולקבל את כל המידע הדרוש, כגון תקציר שמפרט מה כלול בתוכנית ההאצה המבוקשת (זמן, עלות, אחוזים), תחומי התמקדות ומועד התחלת התוכנית הבאה.
אולם, אם נשים רגע בצד את עניין התנאים שמציע כל אקסלרטור, או את השיקולים בבחירת האקסלרטור המתאים לסטארט-אפ שלכם, דרך טובה לעשות אבחנה בין התוכניות השונות היא לבדוק מי עומד מאחוריהן, כלומר מי הגוף שמפעיל את התוכנית, כדלקמן:
אקסלרטורים המופעלים על ידי קרנות הון סיכון ומונחים על פי שיקולים כלכליים. תוכניות האצה כאלה מאתרות מיזמים מעניינים, מספקות להם סביבה תומכת (שיכולה לכלול גם השקעה, אבל לא בהכרח) ומסייעות להם להגיע לשלב הבא. דוגמה טובה לכך היא תוכנית ההאצה The Junction של קרן F2 Capital (ספין-אאוט של קרן ג'נסיס).
אקסלרטורים המנוהלים על ידי חברות ענק פרטיות ופועלים על פי שיקולים תאגידיים. תוכניות האצה כאלה מספקות לסטארטאפים ליווי מקצועי, והם מצידם מטמיעים את הכלים הטכנולוגיים של החברה, ונהנים מהאפשרות להשתמש במשאבים הטכנולוגיים, בקשרים ובפריסה הגלובלית של החברה המפעילה. דוגמאות לכך הן תוכנית הסטארטאפים של אינטל – Intel Ingenuity Partner או תוכנית ההאצה של IBM – IBM Alpha Zone.
אקסלרטורים המנוהלים על ידי חברות פרטיות שמחפשות שיתופי פעולה או מעוניינות להיחשף לטכנולוגיות חדשות בתחומן, למשל מאיץ הסטארטאפים של אל-על – Cockpit, המתמקד בחברות הזנק בתחום התעופה והתיירות, או התוכנית של שטראוס – Alpha Strauss, שמקדמת מיזמים חדשניים בתחום המזון.
אקסלרטורים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים/ממשלתיים. תוכניות כאלה מציעות לסטארטאפים גישה למאגרי נתונים, ייעוץ מקצועי רלוונטי ואפשרות לבצע POC עם הגוף המפעיל. דוגמה טובה לכך היא HAC – מרכז היזמות הטכנולוגי של עיריית הרצליה, המפעיל אקסלרטור עירוני בתחום העיר החכמה, או MindCET, מייסודו של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הפונה לסטארטאפים בתחום ה-EdTech.
אקסלרטורים המנוהלים על ידי גופים פרטיים שלא למטרות רווח. תוכניות האצה כאלה פועלות על מנת לטפח את קהילת היזמים בארץ או פלח מסוים באוכלוסייה, למשל 8200 EISP – תוכנית היזמות של יוצאי 8200, שמאחוריה עומדת עמותת בוגרי 8200 (מלכ"ר), או Kamatech, הנמצאת בבעלות עמותת קמא-טק ופונה ליזמים חרדים.
והערה אחרונה אך לא פחות חשובה: בסקירה זו בחרנו להתמקד באקסלרטורים שפועלים בישראל, אבל אם אתם דווקא מתעניינים באחת מתוכניות ההאצה המובילות בעולם, כדאי לכם לבדוק מה הם מחפשים בסטארטאפים ישראליים.